עובד שכיר בהייטק פותח את התלוש השני שלו מהחודש, מעבודה נוספת בסופי שבוע, ומגלה שכמעט חצי מהסכום נעלם. במקום 4,000 ש”ח נטו הופיעו קצת יותר מ-2,100 ש”ח, כי מההכנסה השנייה נוכה מס בשיעור המרבי. זה בדיוק הרגע שבו רוב האנשים מתחילים לחפש מאיפה מתחילים עם תיאום מס.
אין סכום מינימום שממנו מתחילים תיאום מס. מהרגע שיש יותר ממקור הכנסה אחד, כל שקל בהכנסה הנוספת עלול להימשך במס בשיעור של עד 47%, בלי קשר לגובה השכר, וגם אם ההכנסה השנייה נמוכה מ-2,000 ש”ח בחודש. לכן ההמלצה המקצועית פשוטה: לבצע תיאום מס בכל מצב של שתי הכנסות ומעלה, ולא להמתין לסכום מסוים.
העובדה שכל כך הרבה שכירים מפסידים כסף על לא כלום נובעת מטעות תפיסה נפוצה, שלפיה תיאום מס נועד רק לבעלי שכר גבוה. הדפים הבאים מפרטים מאיזה סכום באמת כדאי להגיש בקשה, כמה מפסידים בלי תיאום, ואיך מבצעים אותו נכון בשלוש דרכים.

מאיזה סכום עושים תיאום מס?
התשובה הקצרה: אין סף כניסה. שכיר שיש לו שתי הכנסות ומעלה נכנס אוטומטית למצב שבו מס הכנסה מתייחס לכל מעסיק בנפרד, ומנכה מההכנסה השנייה מס גבוה שמניח שזו התוספת למדרגת המס העליונה. הפער נוצר גם כשההכנסה הנוספת עומדת על 1,500 או 3,000 ש”ח בלבד, ולכן גם עובד במשרה חלקית מצומצמת מרוויח מהגשת הבקשה.
ההיגיון הכלכלי ברור במספרים. בלי תיאום, מהכנסה שנייה של 3,000 ש”ח בחודש עלול להינכות מס של כ-1,410 ש”ח, בעוד שאחרי תיאום נכון הניכוי יכול לרדת ל-300 ש”ח או פחות, בהתאם למדרגת המס האמיתית של העובד. ההפרש הזה, כ-1,000 ש”ח בחודש, מצטבר ל-12,000 ש”ח בשנה שנשארים אצל העובד לאורך כל השנה במקום להמתין להחזר עתידי.
מה מפסידים בלי תיאום מס?
אי הגשת תיאום מס פירושה ניכוי מס בשיעור מרבי של 47% מכל ההכנסות שאינן ההכנסה העיקרית. מס הכנסה לא יודע לחלק את מדרגות המס בין המעסיקים בעצמו, ולכן ברירת המחדל שלו היא לנכות מההכנסה הנוספת את השיעור הגבוה ביותר, גם אם בפועל העובד נמצא במדרגת מס של 10% או 20% בלבד.
הכסף לא אובד לגמרי. שכיר שלא ביצע תיאום ונוכה ממנו מס עודף רשאי להגיש בקשה להחזר מס עד 6 שנים אחורה, ולאחר מכן הזכאות פוקעת. ההבדל המהותי הוא בתזרים: בלי תיאום הכסף יושב אצל המדינה עד שמגישים בקשה, ועם תיאום מראש הוא נשאר בכיס כבר בתלוש הקרוב.
מי צריך לבצע תיאום מס?
המשותף לכל מי שזקוק לתיאום הוא קיום של יותר ממקור הכנסה אחד באותה שנת מס. הקבוצות הבולטות:
- שכירים עם שתי משרות ומעלה במקביל, כולל משרה עיקרית ומשרה חלקית.
- מקבלי קצבאות המשולבות עם עבודה, כמו דמי לידה או דמי אבטלה שהתקבלו בשנה עם הכנסות נוספות מעבודה.
- גמלאים המקבלים פנסיה לצד שכר או פנסיה ממספר גופים, ראו הרחבה בנושא תיאום מס לגמלאים.
- עצמאים שמלבד ההכנסה מהעסק מקבלים הכנסה נוספת כשכירים.
בכל אחד מהמצובים האלה נכון לבצע גם עדכון בביטוח הלאומי על ההכנסות, כדי שלא ייווצר כפל ניכוי של דמי ביטוח משני המעסיקים.
איך מבצעים תיאום מס בשלוש דרכים?
קיימות שלוש דרכים להגשת הבקשה, וההבדל ביניהן הוא ברמת המעורבות הנדרשת מהעובד ובמורכבות התיק. הטבלה מסכמת את שלושתן:
| דרך ההגשה | טופס | למי מתאים | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|---|
| הגשה עצמאית מקוונת | טופס 116 | תיק פשוט, שתי הכנסות ברורות | יש לצרף תלושי שכר ומספר תיק ניכויים של המעסיק |
| דרך מייצג מקצועי | טופס 116 בליווי | תיק מורכב, כמה הכנסות וקצבאות | איש המקצוע מבצע את כל התקשורת מול מס הכנסה |
| דרך המעסיק | טופס 101 | שכיר עם מקור הכנסה עיקרי ברור | מציינים את ההכנסה העיקרית והמעסיק מבצע את התיאום |


