בסוף חודש מרץ, שכיר בן 44 פותח את טופס 106 שקיבל מהמעסיק ומגלה שורה שהוא כמעט תמיד מדלג עליה: שווי שימוש ברכב צמוד בסך 3,200 שקל בחודש, כ-38,400 שקל בשנה, שנוספו לשכר החייב במס שלו. על הסכום הזה הוא שילם מס שולי של 35% ולעיתים אף יותר, בלי שראה שקל מזומן אחד ביד.
החזר מס ליסינג הוא החזר של חלק מהמס ששולם על שווי השימוש ברכב הצמוד, במקרים שבהם מתברר שהעובד שילם מס ביתר במהלך השנה, וניתן להגיש בקשה כזו עד שש שנות מס אחורה. אצל מאות אלפי שכירים בישראל מוצמד רכב ליסינג לתלוש, ורובם לא בודקים אף פעם אם נוצר להם עודף מס שממתין להחזר בקופת רשות המסים.
מי שמחזיק רכב צמוד, החליף מקום עבודה באמצע השנה, יצא לחופשה ללא תשלום או שילב הכנסות נוספות, נמצא בקבוצה עם הסיכוי הגבוה ביותר להחזר. ההבדל בין החזר של כמה מאות שקלים להחזר של אלפי שקלים נקבע כמעט תמיד בשני דברים: דיוק החישוב, והמסמכים שמצורפים לבקשה.
למה בכלל נוצר החזר מס על רכב ליסינג
רכב צמוד שמעמיד המעסיק לרשות העובד נחשב הטבה, ולכן מתווסף לשכר סכום שנקרא שווי שימוש. הסכום הזה מחושב מאז 2010 בשיטה הליניארית, כאחוז קבוע משווי מחירון הרכב, ומגלם את ההנחה שהעובד משתמש ברכב גם לצרכים פרטיים. הוא נוסף לברוטו החייב במס ומעלה בפועל את מדרגת המס שבה נמצא העובד.
הבעיה מתחילה כשהמעסיק מנכה מס לאורך השנה לפי הנחה של שכר קבוע ורציף. עובד שעבד רק תשעה חודשים, יצא לחופשת לידה, החליף מעסיק או קיבל בונוס חד-פעמי, שילם ברוב המקרים מס שולי גבוה מהמס האמיתי שהיה חייב בו בסיכום שנתי. ההפרש בין המס שנוכה למס האמיתי הוא בדיוק הסכום שחוזר אליו כהחזר מס ליסינג, לעיתים 2,000 עד 9,000 שקל לשנת מס בודדת.
מכיוון שהחוק מאפשר הגשה רטרואקטיבית של שש שנים, שכיר שלא בדק מעולם עשוי לגלות שנצבר לו החזר מצטבר על פני מספר שנות מס במקביל. סכום מצטבר כזה חוצה לא פעם את רף חמשת אלפי השקלים.
מי זכאי להחזר מס בגין ליסינג
הזכאות אינה תלויה בסוג הרכב או ביוקרתו, אלא בפער שנוצר בין המס שנוכה למס שהיה צריך להיגבות. הקבוצות עם הסבירות הגבוהה ביותר לזכאות הן:
- שכירים שהחזיקו רכב צמוד אך עבדו רק חלק משנת המס, למשל בעקבות פיטורים, התפטרות או מעבר מקום עבודה.
- עובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום, חופשת לידה או מילואים במהלך השנה שבה הוצמד להם הרכב.
- שכירים ששילבו את שווי השימוש עם הכנסות נוספות, כמו עבודה שנייה, שכר דירה או תיק ניירות ערך, ולא ביצעו תיאום מס מסודר.
- עובדים שקיבלו מענקים, בונוסים או פדיון ימי חופשה שהוצמדו לחודש בודד וגררו ניכוי מס גבוה מדי.
גם שכיר שהחזיק את הרכב לאורך שנה מלאה ורציפה עשוי להיות זכאי, אם לא נוצל לו נכון נקודות זיכוי, זיכוי על הפקדות לפנסיה או קרן השתלמות, או הטבות מס אזוריות. בדיקת הזכאות אורכת דקות ספורות ואינה מחייבת אף התחייבות מראש.
כיצד מחשבים את גובה החזר המס
גובה ההחזר נגזר מהפער בין המס שנוכה בפועל למס השנתי הסופי, ומספר פרמטרים קובעים כמה גדול יהיה הפער הזה. הטבלה הבאה מסכמת את הגורמים המרכזיים ואת ההשפעה שלהם על הסכום המוחזר:
| פרמטר | איך הוא משפיע על ההחזר | דוגמה מספרית |
|---|---|---|
| מספר חודשי העבודה בפועל | ככל שהעובד עבד פחות חודשים בשנה, המס נוכה לפי בסיס גבוה מדי והפער גדל | עבודה של 8 חודשים במקום 12 מגדילה החזר טיפוסי ב-30% עד 45% |
| גובה שווי השימוש שנוסף לשכר | שווי שימוש גבוה מעלה את השכר החייב ואת המס השולי, ולכן גם את פוטנציאל ההחזר | שווי שנתי של 40,000 שקל בשולי 47% מייצר בסיס החזר משמעותי |
| הכנסות נוספות במקביל | שילוב מקורות הכנסה בלי תיאום מס גורם לניכוי כפול, שחוזר כהחזר | עבודה נוספת חלקית מוסיפה לרוב 1,500 עד 4,000 שקל להחזר |
| ניצול נקודות זיכוי והפקדות | נקודות זיכוי או הפקדות לפנסיה שלא קוזזו נכון מגדילות את ההחזר הסופי | נקודת זיכוי אחת שווה כ-2,900 שקל לשנת מס |
רשות המיסים
המוסד לביטוח לאומי