אב לשני ילדים מגיע לפגישה עם יועץ מס ומניח על השולחן קלסר. בפנים קבלות משנה שלמה: 14,000 שקל על טיפולי שיניים, 3,200 שקל על פיזיותרפיה פרטית, כמעט 5,000 שקל על תרופות שקופת החולים לא כיסתה. הוא בטוח שהוא מגיע להחזר של אלפי שקלים, והוא מגלה שכמעט כל הקלסר אינו רלוונטי למס.
בישראל אין ניכוי כללי של הוצאות רפואיות מההכנסה החייבת. הפקודה מתירה לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה, וטיפול רפואי פרטי אינו נכנס להגדרה הזו. במקום זה קיימים שלושה מסלולים ממוקדים שכן מזכים: זיכוי של 35% בשל החזקת קרוב עם מוגבלות במוסד, שתי נקודות זיכוי שנתיות בגין קרוב נטול יכולת, ופטור על ההכנסה עצמה למי שנקבעה לו נכות רפואית גבוהה.
ההבחנה בין השניים שווה כסף אמיתי. משפחה שמחזיקה הורה במוסד סיעודי בעלות של 9,000 שקל בחודש עשויה להיות זכאית לזיכוי מצטבר של למעלה מ-100,000 שקל על פני 6 שנות מס, ובאותה נשימה אותה משפחה לא תקבל שקל על ניתוח פרטי שמומן מהכיס. השורות הבאות מפרידות בין מה שנדחה על הסף לבין מה שנתבע בפועל, ומפרטות אילו מסמכים נדרשים לכל מסלול.
לא כל הוצאה רפואית מזכה בהחזר מס. הבדיקה החשובה היא האם המצב הרפואי עומד בתנאים שנקבעו בפקודת מס הכנסה.
החזר מס על הוצאות רפואיות: מה לא מזכה, ולמה
ההוצאות הבאות אינן מקימות זכאות אצל שכיר, גם כשהסכומים גדולים וגם כשיש קבלה מסודרת:
- ביקור אצל רופא פרטי או יועץ רפואי, כולל חוות דעת שנייה
- טיפולי שיניים שגרתיים, סתימות, כתרים ויישור שיניים
- תרופות מרשם ותרופות מדף שנרכשו על חשבון המטופל
- ניתוח פרטי, אשפוז פרטי או בחירת מנתח
- פסיכולוג, פסיכותרפיה פרטית וטיפולים משלימים
- משקפיים, עדשות מגע ומכשירי שמיעה שנרכשו באופן פרטי
- פרמיות ביטוח בריאות פרטי או שירותי בריאות נוספים
הרשימה הזו מפתיעה רבים, בעיקר מי שמכיר שיטות מס אחרות. בארצות הברית, למשל, הוצאה רפואית שעוברת 7.5% מההכנסה המתואמת ניתנת לניכוי, ובישראל אין הוראה מקבילה. מצב רפואי מזכה כאשר הוא נכנס לאחת משלוש ההגדרות שבפקודה, ולא לפי גובה ההוצאה שנשאתם בה.
מסלול ראשון: זיכוי בשל החזקת קרוב במוסד
סעיף 44 לפקודה מעניק זיכוי בשיעור 35% מהסכומים ששולמו להחזקת קרוב עם מוגבלות במוסד, בניכוי 12.5% מההכנסה החייבת של מי שתובע את הזיכוי. מבנה החישוב הזה יוצר סף: רק החלק שמעבר ל-12.5% מההכנסה נכנס לזיכוי.
דוגמה ממחישה. שכיר שמשתכר 220,000 שקל בשנה ומשלם 96,000 שקל בשנה על מוסד סיעודי לאמו מגיע לחישוב הבא: 12.5% מההכנסה הם 27,500 שקל, ההפרש עומד על 68,500 שקל, והזיכוי הוא 35% ממנו, כלומר 23,975 שקל באותה שנה. זהו זיכוי מסכום המס עצמו ולא מההכנסה, כך שהוא נחתך ישירות מהמס לתשלום.
הזכאות מותנית בכך שהכנסתו השנתית של הקרוב עם המוגבלות אינה עולה על 188,000 שקל, ואם הוא נשוי אז ההכנסה המשותפת של בני הזוג אינה עולה על 301,000 שקל. הקרוב יכול להיות בן זוג, ילד או הורה. הבקשה מוגשת על גבי טופס 116 בצירוף אישורי המוסד על התשלומים והמסמכים הרפואיים הרלוונטיים.
החזקת קרוב עם מוגבלות במוסד עשויה לזכות בהטבת מס משמעותית, בכפוף לתנאים ולמסמכים הנדרשים.
מסלול שני: נקודות זיכוי בגין קרוב נטול יכולת
סעיף 45 מעניק שתי נקודות זיכוי שנתיות להורה או לבן זוג של אדם שהוגדר נטול יכולת. בערכי 2026, שתי נקודות שוות 5,808 שקל בשנה, וזהו סכום שנחתך מהמס בלי קשר לגובה ההוצאה שהוצאה בפועל. תקרות ההכנסה של נטול היכולת זהות לאלה של סעיף 44.
הנקודה החשובה כאן היא שאי אפשר לקבל את שני המסלולים על אותו קרוב באותה שנה. צריך לבחור, והבחירה נעשית לפי החישוב: כשההוצאה על המוסד גבוהה, סעיף 44 יניב בדרך כלל סכום גדול בהרבה. כשאין החזקה במוסד או שההוצאה נמוכה, שתי נקודות הזיכוי הן המסלול הרלוונטי. פירוט על זכאות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מופיע בעמוד החזר מס לילדים עם צרכים מיוחדים.
| המסלול | מה מזכה | ההטבה | הטופס |
|---|---|---|---|
| סעיף 44 | תשלום להחזקת קרוב במוסד | 35% מהסכום, בניכוי 12.5% מההכנסה | טופס 116 |
| סעיף 45 | קרוב שהוגדר נטול יכולת | 2 נקודות זיכוי, 5,808 ש״ח בשנה | טופס 116 |
| סעיף 9(5) | נכות רפואית גבוהה של הנישום עצמו | פטור ממס על ההכנסה עד תקרה שנתית | טופס 1516 |
מסלול שלישי: פטור על ההכנסה למי שנקבעה לו נכות
סעיף 9(5) פועל בהיגיון שונה לגמרי משני האחרים. הוא אינו מזכה בגין הוצאה אלא פוטר את ההכנסה עצמה ממס, עד תקרה שנתית שמתעדכנת מדי שנה. הזכאות קמה כשנקבעה נכות רפואית של 100%, או נכות משוקללת של 90% ומעלה, לתקופה של 185 ימים לפחות.
שתי נקודות מכריעות במסלול הזה. הראשונה היא שהקביעה נעשית בוועדה רפואית של רשות המסים ולא על ידי הרופא המטפל, ואפשר לבקש קביעה רטרואקטיבית לשנים שחלפו, עד 6 שנים אחורה. השנייה היא שנכות בשיעור 100% שנקבעה בביטוח לאומי אינה מייצרת אוטומטית פטור ממס, כי הקריטריונים שונים. אנשים רבים שחלו במחלה קשה והחלימו מגלים בדיעבד שהם עומדים בתנאים לתקופת המחלה, כפי שמוסבר בעמוד החזר מס בגין מחלה.
מה כן מוכר, ורוב האנשים לא תובעים
מצב רפואי בבית מייצר לרוב הוצאות נלוות שכן נכנסות לחישוב המס, ודווקא הן נשכחות. הפקדה פרטית לביטוח אובדן כושר עבודה מוכרת כניכוי בשיעור של עד 3.5% מההכנסה, בכפוף למגבלות. הפקדה עצמאית לקופת גמל או לביטוח חיים מזכה בזיכוי, ותרומה למוסד ציבורי מוכר לפי סעיף 46 מזכה ב-35% מסכום התרומה.
נוסף על כך, שנה שבה אדם חלה או טיפל בבן משפחה היא כמעט תמיד שנה עם הכנסה לא אחידה: חודשי היעדרות, ימי מחלה, חל״ת או ירידה בהיקף המשרה. שכיר שעבד 7 חודשים מתוך 12 נוכה לו מס לפי הנחה של הכנסה שנתית מלאה, ולעיתים לפי מדרגת 31% במקום 20%. בפועל זהו לא פעם מקור ההחזר הגדול יותר, גם כשהמסלול הרפואי עצמו לא מתקיים, ולכן בדיקת החזר מס על הוצאות רפואיות נפתחת תמיד גם בבדיקת ההכנסה השנתית.
המסמכים שצריך לאסוף
לכל אחד משלושת המסלולים נדרש תיעוד שונה, ובכולם צריך גם את טופסי 106 של השנים הנתבעות:
- אישורי המוסד על הסכומים ששולמו בכל שנה, בחתימה ובפירוט חודשי
- מסמכי ועדה רפואית או פרוטוקול קביעת נכות, כולל התקופה שנקבעה
- אישור על הכנסות הקרוב עם המוגבלות, לבדיקת עמידה בתקרה
- טופס 116 חתום לכל שנת מס בנפרד
- אישורי הפקדות לקופות גמל, לביטוח חיים ולאובדן כושר עבודה
כל שנה נתבעת בנפרד ולפי התקרות שהיו בתוקף באותה שנה, וניתן לחזור עד שש שנים אחורה. משפחה שמחזיקה קרוב במוסד חמש שנים ומעולם לא הגישה בקשה מגיעה לרוב לסכום מצטבר שגדול פי כמה מההחזר של שנה בודדת. הזכאות של נכים ובעלי מוגבלות מוסברת בהרחבה במאמר על החזר מס לנכים ובעלי מוגבלות.
זכאות להטבות מס רפואיות נקבעת לפי המסלול המתאים והמסמכים שמוכיחים את המצב הרפואי ואת ההוצאות הרלוונטיות.
סיכום: הקלסר הלא נכון והזכאות שכן קיימת
רוב האנשים שמחפשים החזר מס על הוצאות רפואיות אוספים בדיוק את המסמכים שלא יעזרו להם, ומפספסים את השניים או שלושה שכן. ההבדל בין השניים אינו בגובה הסכום ששולם אלא בהגדרה החוקית שאליה הוא נכנס, וזו הסיבה שבדיקה מקצועית מתחילה מהמצב הרפואי ולא מהקבלות. בבדיקות שמתבצעות דרך Wintax נסרקים 84 פרמטרים לכל תיק, וההחזר הממוצע ללקוח עומד על 10,400 שקל. מי שמטפל בבן משפחה ולא בטוח לאיזה מסלול הוא שייך יכול לברר זאת בפנייה ישירה עם פירוט המצב והשנים הרלוונטיות.
משפחות שמטפלות בהורה סיעודי או בילד עם מוגבלות משלמות את המחיר הכבד ביותר, ובדיוק הן אלה שאין להן זמן ואנרגיה להתעסק בטפסים. אלא שהזיכוי הזה אינו מחכה לנצח: כל שנה שעוברת מוחקת שנת מס אחת מהקצה, ואיתה סכום שכבר שולם ולא יחזור.
שאלות ותשובות
שילמתי 40,000 שקל על ניתוח פרטי. באמת אין שום החזר?
על ההוצאה עצמה אין זיכוי, כי הפקודה אינה מכירה בטיפול רפואי פרטי כהוצאה בייצור הכנסה. מה שכן כדאי לבדוק הוא מה קרה להכנסה שלכם באותה שנה: תקופת החלמה, ימי מחלה או ירידה בהיקף המשרה מייצרות ניכוי מס עודף שניתן לתבוע בנפרד.
אמא שלי במוסד סיעודי אבל אני לא היחיד שמשלם. מי תובע את הזיכוי?
הזיכוי נתבע על ידי מי שנשא בפועל בתשלום ויכול להוכיח זאת. כשכמה ילדים מתחלקים, כל אחד תובע את חלקו לפי הסכום ששילם, וחישוב ה-12.5% נעשה מול ההכנסה של כל אחד בנפרד. לכן לעיתים משתלם שהאח בעל ההכנסה הנמוכה יותר יישא בחלק גדול יותר.
קיבלתי נכות מביטוח לאומי. זה מספיק כדי לקבל פטור ממס?
לא אוטומטית. הקביעה לצורך פטור ממס נעשית לפי הקריטריונים של פקודת מס הכנסה, והם שונים מאלה של ביטוח לאומי. צריך לפנות לוועדה רפואית של רשות המסים, ואפשר לבקש קביעה גם לשנים שכבר חלפו.
אפשר לקבל גם את הזיכוי על המוסד וגם את שתי נקודות הזיכוי?
לא על אותו קרוב באותה שנת מס. צריך לבחור את המסלול המשתלם יותר, ובדרך כלל כשיש תשלום ממשי למוסד סעיף 44 מניב סכום גבוה בהרבה. אם יש יותר מקרוב אחד שעומד בתנאים, כל אחד נבחן בנפרד.
המוסד לא נותן לי אישור מפורט לשנים הישנות. מה עושים?
מוסדות מחויבים לשמור תיעוד ולהנפיק אישורים גם בדיעבד, ובקשה בכתב למחלקת הגבייה שלהם פותרת את זה ברוב המקרים. במקביל אפשר לתמוך בדפי חשבון בנק או בהוראות קבע שמראים את התשלומים החודשיים.
הקרוב שלי נפטר. עדיין אפשר לתבוע על השנים שבהן שילמתי?
כן. הזיכוי שייך למי ששילם ולא לקרוב, ולכן פטירתו אינה מבטלת את הזכאות לשנים שבהן ההוצאה הוצאה בפועל. הבקשה מוגשת על השנים הרלוונטיות במסגרת חלון שש השנים.
רשות המיסים
המוסד לביטוח לאומי